תשובות לשאלות לא פתורות של החיים

מדוע מרשה אלוהים כל זאת?

מהו "העולם שמעבר לעולם הזה"?

הרצאה:

"התעוררו", המסר של הגרַאל, כרך ראשון

התעוררו, אתם בני האדם, משינה כבדה! הכירו במשא הבלתי־ראוי שאתם נושאים, אשר מכביד ומעיק באופן שאין לתארו במילים, על מיליוני אנשים. השליכו אותו מעליכם. האם הוא שווה בנשיאתו? אפילו לא שנייה אחת!

מה מכיל משא זה? קליפות מוץ, שמשב קל של האמת יפזרן בבושת פנים לכל עבר. בזבזתם את זמנכם ואת הכוח שלכם לשווא. משום כך, נתקו את הכבלים שכופתים אתכם ארצה, השתחררו סוף־סוף!

אדם שנותר כבול בפנימיותו יהיה עבד לנצח, אפילו אם יהיה מלך.

אתם כובלים את עצמכם לכל מה שאתם שואפים ללמוד. חשבו על זה: כשאתם רוכשים ידע, אתם אוכפים על עצמכם צורות חשיבה זרות שאחרים גיבשו; אתם מאמצים, מרצון, אמונה זרה, ומנכסים לעצמכם רק מה שאחרים חוו בתוך תוכם, עבור עצמם.

זכרו זאת: מה שמתאים לאדם אחד לא מתאים לכולם! מה שמועיל לאחד עלול להזיק לאחר. לכל אדם דרך משל עצמו, בה יהיה עליו לפסוע לעבר השלמות. הכלים שעומדים לרשותו הם היכולות שהוא נושא עמו. הוא צריך לעצב את עצמו על פיהם, ולבנות עצמו על בסיסם. אם לא יעשה זאת הוא יישאר זר לעצמו, יעמוד תמיד לצד הדברים שלמד, אשר לעולם לא יוכלו להפיח בו חיים. וכך תימנע ממנו כל תועלת. הוא יישאר עומד במקומו, וכל התקדמות תהיה בלתי־אפשרית עבורו.

הקשיבו, אתם השואפים ברצינות לאור ולאמת:

כל אדם ואדם חייב לחוות באופן פנימי את הדרך אל האור; הוא חייב לגלות אותה בעצמו, אם הוא רוצה לפסוע בה בבטחה. מה שאדם חווה בתוכו, מה שהוא חש ותופס, על כל ההיבטים שבפנימיותו - רק זאת הוא קולט במלוא מובן המילה.

הצער והשמחה כאחד, מתדפקים תמידית על דלתו של האדם, כדי לטלטל ולעודד אותו להתעוררות רוחנית. לעתים קרובות משוחרר אז האדם, למשך מספר שניות, מהריקנות של חיי היומיום; ואז בשמחה כמו גם בכאב, הוא חש בקשר מעורר היראה עם הרוח, שפועמת בכל מה שחי.

ובאמת, הכול מלא חיים, דבר אינו מת! אשרי האדם שנאחז ברגעי חיבור כאלה, ושמשתמש בהם, כדי להמריא אל־על. בעשותו זאת, אל לו לדבוק בצורות חשיבה נוקשות; כל אדם צריך לפתח את עצמו בכוחות עצמו, מתוך פנימיותו.

התעלמו מן המלעיגים, שחיי הרוח עדיין זרים להם. כמו שיכורים, כמו חולים, עומדים הם בפני עבודת הבריאה הגדולה, שמציעה לנו כל כך הרבה. הם כמו עיוורים, שמגששים דרכם בחיים על פני האדמה ואינם רואים את כל היופי שמסביבם!

הם מבולבלים, הם ישנים; משום שכיצד יכול עוד אדם לטעון, למשל, שרק מה שהוא רואה קיים? שבמקום בו עיניו אינן מסוגלות להבחין בדבר, לא קיימים חיים? שבמותו הפיסי גם הוא עצמו יחדל להתקיים, רק משום שעד היום, בעיוורונו, לא הצליח לשכנע את עצמו, באמצעות עיניו, שההיפך הוא הנכון? האם אינו יודע כבר מדברים רבים שלמד, עד כמה מוגבלת יכולתן של העיניים? האם אינו יודע עדיין שהדבר קשור ליכולתו של המוח שלו, יכולת שמוגבלת בחלל ובזמן? ושמשום כך הוא לא יכול לזהות בעיניו כל מה שנמצא מעבר לחלל וזמן? האם הסבר הגיוני זה עדיין לא ברור לכל אותם הלועגים? החיים הרוחניים, שאותם אנחנו מכנים גם "העולם שמעבר לעולם הזה", הם, בסופו של דבר, משהו שנמצא לגמרי מעל ומעבר לחלוקה הארצית של מרחב וזמן; כלומר, הם זקוקים לכלים התואמים את טבעם, כדי שניתן יהיה להכיר ולזהות אותם.

אולם עינינו לא רואות אפילו את מה שניתן להגדיר כמרחב וזמן. חשבו על טיפת מים, שכל עין עדה לטהרתה המוחלטת; ובכל זאת, כאשר מתבוננים בה באמצעות מיקרוסקופ מגלים שהיא מכילה מיליוני יצורים חיים, שנלחמים זה בזה ומשמידים זה את זה ללא רחם. האם אין לפעמים חיידקים, במים או באוויר, שיש בכוחם להרוס את גוף האדם, ושהם בלתי־נראים לעין, ובכל זאת ניתן לראותם באמצעות מכשירים מדויקים?

לכן, מי יוכל עוד להעז ולטעון ששום דבר חדש או בלתי־מוכר לא עשוי להתגלות, גם כאשר רמת הדיוק של מכשירים אלה תלך ותתפתח? אך גם אם תפתחו אותם פי אלף, פי מיליון - הנגלה לעיניכם לא יגיע בשל כך לסופו; עוד ועוד עולמות ייפתחו בפניכם, כאלה שלא יכולתם לראות לפני כן, גם לא לחוש בהם, אבל הם היו תמיד בנמצא.

חשיבה הגיונית מובילה לאותן מסקנות אליהן הצליח המדע להגיע עד היום. אמנם קיימת תחזית באשר להמשך ההתקדמות וההתפתחות, אבל אף פעם לא לגבי הסוף.

ובכן, מהו "העולם שמעבר לעולם הזה"? המונח עצמו גורם לבלבול אצל רבים. "העולם שמעבר לעולם הזה" הוא, פשוט, כל מה שלא ניתן לתפוס באמצעי עזר ארציים. אמצעי עזר ארציים אלה הם העיניים, המוח וכל שאר איברי הגוף; ובנוסף להם גם מכשירים טכניים, אשר מרחיבים את האופקים של הראשונים ועוזרים להם לעשות את עבודתם בצורה חדה ומדויקת יותר.

אם כך, ניתן לומר ש"העולם שמעבר לעולם הזה" הוא כל מה שנמצא מעבר ליכולת התפיסה של העיניים הפיסיות שלנו. אולם לא קיימת הפרדה בין העולם הזה לבין העולם שמעבר לו, גם לא תהום. הכול מאוחד, כמו הבריאה כולה. כוח אחד זורם דרך העולם הזה כמו גם דרך העולם שמעבר לו, הכול חי ופועל בעזרת זרם חיים זה, ולכן החיבור מוחלט וללא הפרדה. מתוך זה ניתן להבין את הדברים הבאים:

כשחלק אחד מהבריאה לוקה במחלה, ההשפעה מורגשת בחלקים האחרים, בדומה לגוף האדם. חלקיקי מחלה, שנמצאים בצד אחד, יימשכו לעבר הצד החולה, בהשפעת חוק המשיכה בין המינים הדומים. ואם הפרעה רפואית זו תימשך ותיהפך לחשוכת מרפא, יהא זה בלתי־נמנע והכרחי לקטוע את האיבר החולה, שאם לא כן, השלם כולו יסבול לצמיתות.

משום כך, שנו את תפיסת עולמכם. לא קיימים העולם הזה והעולם שמעבר לו, אלא רק מציאות אחת ויחידה. את רעיון ההפרדה המציא האדם בעצמו, משום שהוא לא יכול לראות הכול, והוא מדמה את עצמו כמרכז ומוקד של הסביבה שנראית לעיניו. תחום ההשפעה של האדם גדול יותר, אך משום תפיסת ההפרדה השגויה שלו הוא רק מגביל את עצמו, מונע את התפתחותו ומפנה מקום לדמיון פרוע, שמעלה תמונות נלעגות בנוגע "לעולם הבא".

לכן, האם מפתיע הדבר שכתוצאה מכך רבים רק מחייכים בחוסר אמון, בעוד אחרים מאמצים פולחן חולני, שגורם לשעבוד או מוביל לפנאטיות? מי יכול עוד להיות מופתע בשל הפחד והמורא, אפילו האימה והבעתה, שמתפתחים אצל רוב האנשים בנושא זה?

הדירו עצמכם מכך, לשם מה כל הסבל הזה? שברו את המחיצה הזאת שהאדם ניסה להקים, בשגגה, ואשר מעולם לא הייתה קיימת. גישה שגויה זו מהווה עבורכם, עד היום, בסיס כוזב, שעליו אתם מנסים, לשווא, ללא הפסקה, לבנות את האמונה האמתית, כלומר את הוודאות הפנימית. תוך כדי כך אתם נתקלים בסלעים שבהכרח גורמים לכם להסס, לפקפק, או כופים עליכם להרוס את המבנה כולו, אולי אף לנטוש את הכול מתוך ייאוש או תרעומת.

בהפסד תישאו אתם לבדכם, משום שזו אינה התקדמות עבורכם, אלא עמידה במקום או אפילו נסיגה לאחור. הדרך שבה תצטרכו ללכת, בכל מקרה, תתארך עבורכם.

כאשר סוף־סוף תראו את הבריאה כשלם, כפי שהיא, ולא תפרידו בין העולם הזה לבין העולם שמעבר לו, אז תדעו שמצאתם את הדרך הישרה. המטרה האמתית תלך אז ותתקרב אליכם, וההתעלות תעניק לכם שמחה. תוכלו אז גם לחוש ולהבין טוב יותר את יחסי הגומלין שפועמים בחמימות דרך השלם, משום שכל הפעילות מוּנעת ונשמרת על ידי כוח אחד. אז יזרח עליכם אור האמת.

במהרה תגלו שאצל רבים הגורם ללעג, בנוגע להבנה זו, הוא נוחות ועצלות, רק משום שנדרש מאמץ לבטל את כל מה שנלמד ונהגה עד היום, ולבנות מחדש הכול. אחרים ימצאו בכך הפרעה לאורח חייהם השגרתי, ודבר זה יגרום להם לחוסר נוחות.

הניחו לאלה לנפשם, אל תתווכחו אתם; אך הציעו את הידע שלכם כעזרה לכל אותם אנשים שאינם מסתפקים בהנאות בנות חלוף, שמחפשים בחייהם הארציים יותר מאשר רק למלא את כרסם בדומה לבעלי החיים. אל תקברו את היכולת שלכם, תנו להם את ההכרה שהוענקה לכם; משום שעל ידי הנתינה יתעשר ויתחזק הידע שלכם, מתוקף חוק הפעולה ההדדית.

ביקום קיים חוק נצחי והוא קובע שכאשר מדובר בערכים נצחיים: קבלה מתאפשרת רק על ידי נתינה. חוק זה חודר אל תוך הבריאה כולה כמו מורשת קדוֹשה של הבורא שלה. נתינה מתוך חוסר אנוכיות, מתן עזרה במקום בו היא נדרשת, הבנת הצער והחולשות של רעכם, כל אלה משמעותם קבלה, משום שזוהי הדרך הפשוטה והאמתית, לנעלה ביותר!

אם תרצו בכך באמת, מיד תזכו בעזרה ובכוח! אם תהיה לכם משאלה אחת, כנה ועזה, לעשות טוב, תנותץ החומה שנוצרה על ידי המחשבות שלכם עד היום כמחסום; היא תנותץ מן העבר האחר, שעדיין אינכם יכולים לראות, כמו על ידי חרב אש. משום שאתם מאוחדים עם "העולם שמעבר לעולם הזה", שאתם מפחדים ממנו, מכחישים אותו או נכספים אליו; אתם קשורים אליו בקשר הדוק שאין להתירו.

נסו זאת; משום שהמחשבות שלכם הן השליחים שאתם שולחים, והן חוזרות כשהן עמוסות לעייפה עם צורות חשיבה דומות - חיוביות או שליליות. זה קורה! הכול יתבהר לכם אם תזכרו שהמחשבות שלכם הן ישויות שמעצבות את עצמן בצורה רוחנית, ושלעתים קרובות הן אף נעשות לצורות שמאריכות ימים מעבר לחיים הארציים של גופכם.

לכן, נכונה בהחלט האמרה: "ומעשיהם הלוך ילכו אחריהם!" המחשבות שאתם יוצרים הן תוצר שביום מן הימים יחכה לכם. הן יוצרות טבעות מוארות או חשוכות סביבכם, שאתם מוכרחים לחצות, כדי להיכנס לעולם הרוח. הגנה או התערבות ממקום אחר לא יוכלו להועיל כאן, משום שהבחירה נמצאת בידכם. לכן, אתם אלה שחייבים לעשות את הצעד הראשון. אין זה קשה, הדבר מצוי ברצון שבא לידי ביטוי באמצעות המחשבות. כך אתם נושאים את גן העדן כמו גם את הגיהינום בתוככם אתם.

אתם יכולים להחליט, אולם זכרו שתוצאות המחשבות שלכם, של רצונכם, יחולו עליכם בצורה בלתי־הפיכה. אתם בעצמכם יוצרים את התוצאות, ולכן אני קורא אליכם:

"שמרו על טהרתו של מוקד המחשבות שלכם, וכך תביאו שלום ותהיו מאושרים!"

אל תשכחו שכל אחת מהמחשבות, שנוצרות ונשלחות על ידכם, מושכת אליה בדרכה את הדומות לה או שהיא נמשכת אליהן, וכך היא מתחזקת יותר ויותר, ולבסוף אף משיגה את מטרתה. מטרה זו היא הכניסה למוח אנושי, שאולי לשנייה אינו עומד על המשמר, וכך הוא מאפשר לצורות מחשבה צפות אלה לחדור ולפעול את פעולתן בו.

חשבו רק איזו אחריות תיפול בחלקכם כאשר אדם, שהמחשבה שלכם הצליחה להשפיע עליו, יממש אותה לכדי מעשה. אחריות זו נובעת מן העובדה שכל מחשבה אחת ויחידה שומרת על קשר מתמיד אתכם, כאילו על ידי חוט שלא יכול להינתק; דבר המאפשר לה לחזור אליכם עם הכוח שצברה בדרכה ולגרום לכם מועקה או שמחה, בהתאם לסוג המחשבה שיצרתם.

וכך אתם עומדים בעולם המחשבות, ומפַנים בכל פעם, בהתאם לסוג החשיבה שלכם, מקום לצורות חשיבה דומות. לכן, אל תבזבזו את כוח החשיבה, אלא שמרו אותו לצרכי הגנה ולצרכי חשיבה חדה ומהירה כחנית, שיש בכוחה להשפיע על הכול. כך תעצבו, מתוך המחשבות שלכם, את החנית הקדושה, שלוחמת למען הטוב, שמרפאת את הפצעים ומקדמת את הבריאה כולה!

לכן, סגלו והפנו את החשיבה שלכם לעבר פעילות והתקדמות! כדי לעשות זאת, אתם חייבים לערער עמודי יסוד רבים, שתומכים בהשקפות מסורתיות. לעתים קרובות מדובר ברעיון שהובן בצורה שגויה, ושלכן מונע מהאדם את מציאת הדרך הנכונה. הוא חייב לחזור אל נקודת המוצא. הבזק אחד של אור יהרוס את כל המבנה שאותו הקים במאמצים רבים במשך עשרות שנים, ואחרי תקופה קצרה או ארוכה של קהות חושים הוא יוכל להתחיל מחדש. הוא חייב לעשות זאת, משום שלא קיים ביקום כולו מצב של חוסר תנועה.

ניקח, לדוגמה, את רעיון הזמן:

הזמן חולף. הזמנים משתנים. בכל מקום ניתן לשמוע את האנשים אומרים זאת, וכך באופן אוטומטי עולה בדמיון תמונה: אנחנו רואים זמנים משתנים חולפים על פנינו!

תמונה זו תהפוך להרגל, וכך היא תיצור אצל רבים יסוד מוצק עליו ימשיכו לבנות ואליו יסגלו את כל המחקר והעיון שלהם. אולם לא יארך הזמן עד שיתקלו במכשולים שסותרים זה את זה. עם כל הרצון הטוב לא הכול יוכל להתאים. הם יאבדו את דרכם ויותירו פערים שאינם ניתנים לגישור, למרות כל המחשבות שלהם.

לכן, רוב האנשים מאמינים, בטעות, שכאשר חשיבה הגיונית לא מוצאת לה אחיזה, האמונה חייבת לבוא במקומה כתחליף. אבל אין הדבר כך! האדם לא צריך להאמין בדברים שאינו מסוגל לתפוס; הוא מוכרח לנסות להבין אותם, שאם לא כן הוא פותח לרווחה את הדלת בפני טעויות, ועם הטעויות מתבטל תמיד תוקפה של האמת.

אמונה ללא הבנה אינה אלא בטלנות, עצלות מחשבתית. היא לא מובילה את רוח האדם כלפי מעלה, אלא דוחקת אותה כלפי מטה. משום כך הרימו את מבטכם, כי עלינו לבחון ולחקור. לא לחינם נמצא הדחף לכך בתוכנו.

הזמן! האם הוא באמת חולף? מדוע נתקל אדם במכשולים, כשהוא חושב יותר לעומק על אקסיומה זו? פשוט מאוד, משום שהרעיון הבסיסי שגוי; משום שהזמן עומד מלכת! אבל אנחנו נחפזים לעברו; אנחנו אצים אל תוך הזמן, שנצחי הוא, ומחפשים בו אחר האמת.

הזמן עומד מלכת. הוא נשאר כפי שהוא, היום, אתמול ובעוד אלף שנה. רק הצורות משתנות. אנחנו צוללים לתוך הזמן, כדי לשאוב ממנו את זיכרונות העבר, על מנת להעשיר את הידע שלנו ממה שנאסף שם. משום שדבר לא אבד בו, הכול נשמר כשהיה. הוא לא השתנה משום שהוא נצחי.

גם אתה, הו, בן אדם, אתה תמיד אותו דבר, בין אם אתה נראה צעיר או זקן! אתה נשאר מה שאתה! האם לא חשת בכך כבר בעצמך? האם אינך מבחין בבירור בהבדל שבין הצורה החיצונית לבין ה"אני" שלך? בין הגוף, שנתון לשינויים, לבין אתה עצמך, הרוח, שהיא נצחית?

אתם מחפשים אחר האמת! אך מהי האמת? מה שהיום אתם חושבים שהוא האמת, תגלו כבר מחר שהוא שגוי; ובכל זאת, מאוחר יותר שוב תבחינו בגרעין של אמת בטעות שהתגלתה. משום שגם התגליות משנות את צורתן. וכך ימשיך החיפוש שלכם ללא לאות, אך באמצעות השינויים שיחולו בדעות שלכם, אתם תזכו לבגרות ולבשלות.

אולם האמת נשארת תמיד בעינה; היא לא משתנה, משום שהיא נצחית. ובגלל שהיא נצחית אי־אפשר לתפוס אותה בצורה טהורה ואמתית באמצעות החושים הארציים, שמכירים רק את הצורות שמתחלפות.

משום כך היו לרוחניים, חופשיים מכל המחשבות הארציות. ואז תהיה ברשותכם האמת, תעמדו באמת, תטבלו בה, מוקפים תמיד באורה הטהור; משום שהיא תעטוף אתכם לגמרי. ברגע שתיעשו רוחניים אתם תשחו בה.

לכן, אתם לא צריכים יותר להשקיע מאמץ רב כל כך בלימוד מדעים, אתם לא צריכים לחשוש משגיאות; את התשובה לכל שאלה תמצאו באמת עצמה. ויותר מזה, לא תהיינה לכם יותר שאלות, משום שמבלי לחשוב תדעו הכול, תכילו הכול, מפני שרוחכם תחייה באור הטהור, באמת.

לכן, היו חופשיים מבחינה רוחנית, נתקו את כל הכבלים שכובלים אתכם ארצה! אם תוך כדי כך יופיעו מכשולים, קדמו אותם בברכה; משום שהם יראו לכם את הדרך לחרות ולעוצמה. ראו אותם כמתנה ממנה תפיקו תועלת, וכך תוכלו להתגבר עליהם בקלות.

הם ינחו אתכם בדרככם, כדי שתלמדו ותתפתחו, וכך ירבו בידיכם הכלים שיסייעו לכם להתעלות; ואולי מכשולים אלה הם תוצאה של חוב שהבאתם על עצמכם, ושבהתמודדות שלכם אתו תוכלו לכפר עליו ולהשתחרר ממנו. בשני המקרים הם יקדמו אתכם. לכן, התמודדו אתם באומץ לב, משום שהדבר לטובתכם!

אין זו אלא סכלות לדבר על מכות גורל או ניסיונות של הגורל. כל מאבק וכל סבל, משמעותם התפתחות. כך מוצעת לבני האדם הזדמנות למחוק צללים של חובות מהעבר; משום שלא ניתן להפחית אפילו פרוטה אחת מחובו של היחיד, כי גם כאן, מחזור החוקים הנצחיים ביקום אינו ניתן לשינוי. בהם מתגלה הרצון הבורא של האלוהים, שכך סולח לנו ומסלק כל חשיכה.

מערכת חוקים זו מסודרת בצורה כה ברורה וחכמה, שהסטייה הקטנה ביותר ממנה תהפוך את העולם לעיי חורבות.

אבל אדם, שמוטל עליו לתקן דברים רבים מהעבר, האם לא יבוא לידי ייאוש, האם לא ירעד נוכח העבירות עליהן עליו לכפר?

ברגע שירצה בתיקון בכנות, הוא יוכל להתחיל בכך בביטחון ובשמחה, חופשי מכל דאגה. זאת משום שניתן להשיג איזון באמצעות זרם נגדי של כוח שנובע מהרצון הטוב; אותו רצון טוב, שכמו צורות חשיבה אחרות מוצא חיים, מתקיים בעולם הרוח ונעשה נשק רב־עוצמה; יש שבכוחו להסיר כל מעמסה, לבטל כל נטל של החשכה, ולהוביל את ה"אני" לעבר האור!

כוח הרצון! כה רבים אינם מעלים בדעתם מה רבה עוצמתו; כמו מגנט שלא נחלש לעולם, הוא מושך אליו כוחות דומים, כדי לגדול כמו כדור שלג. כאשר הוא כבר מאוחד עם כוחות רוחניים דומים לו הוא פועל לאחור, מגיע שוב אל נקודת המוצא, אל המקור, כלומר אל האדם שיצר אותו. ואז הוא מרומם אותו גבוה אל האור, או דוחק אותו עמוק אל תוך הבוץ והזוהמה. בדיוק על פי הרצון המקורי של האדם עצמו.

מי שמכיר את חוק הפעולה ההדדית, שמצוי בבריאה כולה באופן קבוע ומתמיד, ויודע להשתמש בו, חייב לאהוב אותו, וחייב גם לפחד ממנו. העולם הבלתי־נראה, שמקיף את האדם, ייעשה כך בהדרגה לחי עבורו, משום שהוא יחוש את השפעותיו בבהירות, שתסיר כל ספק מלבו.

ברגע שיקדיש לכך רק תשומת לב קלה, הוא יחוש אינטואיטיבית בגלים העזים של הפעילות הבלתי־פוסקת שמשפיעה עליו מתוך היקום הגדול. בסופו של דבר הוא ירגיש שהוא מהווה את נקודת המוקד של זרמים חזקים יותר, כמו עדשה שקולטת את קרני השמש; עדשה שממקדת אותן בנקודה אחת, ויוצרת אנרגיה שביכולתה להבעיר ולהשמיד, אבל גם לרפא, להעניק חיים ולהביא ברכה.

וגם אתם הנכם כמו עדשות כאלה; אתם מסוגלים, באמצעות הרצון שלכם, לאסוף זרמי כוח בלתי־נראים אלה, שמגיעים אליכם, ואז לשלוח אותם ככוח מרוכז לעבר מטרה טובה או רעה, כדי להביא על האנושות ברכה או הרס. לכן אתם יכולים וצריכים להצית אש בוערת בנשמות האדם, אש ההתלהבות לטוב, לאצילי ולמושלם!

לשם כך נחוץ רק כוח הרצון, שעושה את האדם, במובן מסוים, לאדון הבריאה ולמושל בגורלו. רצונו הוא זה שמביא עליו את ההרס או הגאולה, את השכר או את העונש, מתוך ודאות שאינה ניתנת לערעור.

אל לכם לחשוש שידע זה ירחיק אתכם מהבורא, או יחליש את אמונתכם כפי שהיא עד היום. להיפך! הידע בנוגע לחוקים נצחיים אלה, שבהם תוכלו להשתמש, יגרום לעבודת הבריאה כולה להיראות נעלה עוד יותר, וגדולתה תגרום למי שמחפש לעומק לכרוע בהערצה על ברכיו!

אז לעולם לא יחפוץ האדם ברע. הוא יאחז בשמחה במשען הטוב ביותר שקיים עבורו: באהבה! אהבה לבריאה הנפלאה כולה ואהבה לרעהו, כך שיוכל להוביל גם אותו אל היופי שבעונג זה, של מודעות זו לכוח.